בימי הקונגרסים הראשונים של התנועה הציונית היתה התלבטות איזה דגל להכין בשביל התנועה הציונית.
הרצל הציע דגל שיהיהו בו שבעה כוכבים כדי שהוא יסמל את המשנה הסוציאליסטית של הציונות לפיה בכל יום עבודה כל עובד יעבוד שבע שעות. אולם רוב חברי ההסתדרות הציונית הרגישו שדגל כזה לא יבטא בצורה נאמנה את התחושות שלהם לגבי המדינה שעומדת לקום.
וולפסון סיפר אחר כך שהוא חשב שצריך לבסס את דגל ישראל על הטלית. לטענתו הטלית היא בגד לאומי של עם ישראל, ובמובנים רבים כבר יש לנו דגל ולכן לא צריך לעשות המצאה חדשה כדי ליצור דגל לאומה הישראלית.
הוא בחר לעשות לדגל שני פסים כחולים כי צבע התכלת הוא אחד הצבעים שנמצא בין חוטי הציצית.
צבע בתכלת אבד לעם ישראל במרוצת הדורות בגלל הגלות הארוכה ובגלל שהטכניקה של הוצאת צבע התכלת מהחלזונות אבדה. מאז צבע התכלת מסמל בין היתר את תקוות עם ישראל לחזור לימי העבר המפוארים שלו. הציצית המקורית כוללת צבעי תכלת ולבן וככזו היא מתאימה לשיר המוכר על הדגל כחול ולבן הוא הצבע שלי. שני הפסים הוספו בגלל הפסים שנמצאים בדרך כלל על גוף הטלית.
במלחמת לבנון הראשונה בקרב סולטן יעקב היה מצב שכמעט נוצר ירי דו צדדי בין חיילים שוניםפ של צה"ל מאותו כח עקב טעות בזיהוי. הכח שחשב שעומדים לירות עליו חיפש אמצעי זיהוי שיבהיר לצד השני שהם חלק מצה"ל. הם היו מעונינים בדגל ולא מצאו אחד כאשר לפתע הציע אחד החיילים להשתמש בטלית הם פרסו את הטלית וכך זוהוה כחיילי צה"ל ובכך נמנע אסון של ירי כוחותנו על כוחותנו. זו דוגמא נוספת לכך שהטלית היא הבגד הלאומי של עם ישראל.
בברכה. ברוך מצוות אבנט תשמשי קדושה.